מאת: תמי פישל
בדידות היא תופעה המאפיינת בעיקר מבוגרים, האמנם? התשובה היא בהחלט לא. אחד הדברים שלמדתי בזכות מיזם חיבוק לגיל השלישי, שבדידות מאפיינת כל גיל. כולנו עשויים להרגיש בשלב כזה או אחר בחיים לבד. התחושה עשויה לצוץ כשאף אחד לא מבין אותנו עד הסוף, שאין לנו חבר אמת לחלוק איתו מחשבות, כשכולם עסוקים מדי בשביל לפנות לנו זמן ועוד ועוד מצבים, המעצימים אצלנו את תחושת הבדידות.
בתחילת דרכו של החיבוק, היה לי ברור שלקבוצות יצטרפו רק אנשים מגיל 65 פלוס. שיחת טלפון אחת ממתעניינת בפעילות החיבוק שיצרתי, שינתה לי את הגישה. אותה משתתפת אמרה לי ״לבדידות אין גיל, אני בת 50 ומרגישה מאוד בודדה, אז אין לי מקום בחיבוק שלך?״ ברור שנתנו לה מקום.
בדידות בגיל השלישי
השוני בגיל השלישי הוא שהבדידות עשויה להופיע בווליום יותר גבוה ובתדירות הרבה יותר גבוהה. המעגלים החברתיים שלנו מצטמצמים עם הגיל, האפשרות שלנו להכיר חברים חדשים נהיית הרבה יותר מוגבלת ונתחמת בעיקר באזור הגיאוגרפי בו אנו גרים ועם הגיל יורדת גם הנכונות והיכולת של רובנו להתאמץ ולרכוש חברים. מה כן גדל? הצורך. הצורך בחברה מכילה, בחברים לחלוק איתם, זה מאוד נוכח וחסר.
לא פעם אמרה לי משתתפת: ״הילדים נסעו השבוע ואף אחד לא בא לבקר אותי ואני מרגישה ממש לבד״.
פתרון לבדידות
מועדון קריאה חיבוק מתקיים כל שבוע בזום וכולל מפגש בין אנשים מכל רחבי הארץ סביב הקשבה לספר. קבוצת הקריאה הופכת מהר מאוד להיות קבוצה חברתית הטרוגנית שבה לכל דעה יש מקום, לכל מצב רוח יש כניסה למפגש. אצלנו אין קוד לבוש, אין צורך בהכנה מראש. כולם מגיעים, כולם יכולים להביע את דעתם ולחלוק אתנו את שהספר העלה בזכרונם וזה בדיוק המכנה המשותף אצלנו – הצורך לשמוע ולהשמיע.
להאזנה לראיון ברשת א׳ עם מנחת הקבוצה>