במפגשי השישי במועדון הקריאה חיבוק אנחנו מארחות יוצרים שונים, ביניהם גם מספרי סיפורים, כאלה שיודעים להפיח רוח חיים בסיפור. כזו היא דניאלה פרנק, מספרת סיפורים מוכשרת במיוחד. אנחנו נוהגות להיפגש עם היוצרים לפני המפגש בשישי לגיל השלישי, כדי להכין ולתכנן את המפגש. לפעמים נדרש טסט לסאונד, לפעמים להקראה החיה ותמיד ישנו סיעור מוחות מרתק.
הכנות למפגש סיפור לגיל השלישי
דניאלה קבעה איתנו אחר צהריים אחד, היא החלה לספר על עצמה, ולאט לאט הבנו כמה רבת פעלים האשה האנרגטית הזו שיושבת מולנו. דניאלה עבדה שנים באוניברסיטת ת”א, במקביל למדה להיות שפית קונדיטורית, למדה את אמנות סיפור הסיפורים, לאחר פרישתה לפנסיה, התגייסה כמנדבת במשטרה, עושה משמרות לילה בניידת, מורת דרך בתל אביב ועוד ועוד. אנחנו, שצעירות ממנה באי אילו שנים, לא הבנו איך היא מספיקה הכל, האם ביממה שלה יש יותר מ- 24 שעות?
ואז החלה לספר לנו סיפור לדוגמא, ישבנו מרותקות ומיד כשסיימה אמרנו כמו שתי ילדות “עוד סיפור” והיא המשיכה וכשסיימה, עשינו פרצוף מתחנן “רק עוד אחד אחרון”. כן, כזו היא דניאלה, משאירה אותך עם לסת שמוטה.
הופעה חיה לגימלאים מתחילה
כשעלתה למפגש בשישי, סיפרה שני סיפורים וכצפוי הקהל ביקש עוד ועוד. אמרנו שהשבת כבר בפתח ולא נותר מספיק זמן לעוד סיפור והזמנו את כולם לשאול שאלות ולהגיב לסיפורים שסופרו. ידיים הורמו ועל כל שאלה, ענתה דניאלה בסיפור. אפילו שאלה פשוטה כמו “איפה למדת לספר סיפורים?”, כללה סיפור מעלף בפני עצמו.
בסיום כל מפגש, אנחנו נוהגות לסיים בשיר. רונית דבי-לב, חברה יקרה שלנו, מקבלת משימה בכל שישי, למצוא שיר שיתאים לתכני המפגש. הפעם היה לרונית קשה לבחור, כי האשה הזו כל כך מגוונת, ידה בכל. היא התייעצה איתנו ואמרנו שהפעם באמת אין לנו מושג מה יכול להתאים ואז בסוף השיחה, אחת מאיתנו זרקה בצחוק “אולי תשירי את ‘השוטר אזולאי’?” בידיעה שבטח זה לא יהיה השיר שתבחר. המפגש הסתיים ורונית החלה לשיר, בדיוק את השיר הזה. דניאלה לא ידעה את נפשה מרב התרגשות, ומייד כשרונית סיימה, היא סיפרה שבתחנה בה מתנדבת, מכנים אותה “השוטרת אזולאי”. כך סיפורים נרקמים.