מחשבות שעולות מחיבוק

כמו בכל מפגש של קבוצת הקריאה המקסימה שלנו, ההתרחשויות בספר מובילות אותנו למחשבות ושיחות על החיים. מה שנראה לאחת דמיוני, הוא מציאות של ממש בחיי האחרת.

היום בבוקר קראנו עוד פרק מתוך הספר ה״שושבין״. העלילה עוררה בנו מחשבות לגבי הרוע שהמשפחה של מיכה, גיבור הספר מפגינה כלפי אדלה, הדמות המרכזית – האם זה רוע מולד, גולמי, טהור? האם הרוע הוא תוצאה של תסכולים שהמשפחה הזאת חוותה? והאם ואיך אהבה וחמלה יכולים לרכך משהו בחוויה הקשה שהמשפחה הזאת מייצרת?

עידו לנדמן-גיגי חלק אתנו מידע לגבי סוגים שונים של רוע.

סוגים של רוע

זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, דן בשאלת הרוע בעקבות מלחמת העולם הראשונה, והעיסוק בשאלה הזאת הפך את התיאוריה שלו מקצה לקצה, והשפיע על כל מה שכתבו אחריו.
פרויד, שעד אז ביסס את התיאוריה שלו על הדחף של האדם לחיות, להתפתח ולהוליד צאצאים, לא הבין איך יכולים אנשים שבבסיסם רוצים לחיות, להילחם אלה באלה בכזאת איבה אשר מביאה לצמצום המין האנושי במקום להתרבותו.
על הרקע הזה הוא חידש את התיאוריה שלו והגה את הרעיון של דחף המוות – כמו שכל חומר אורגני נמצא כל הזמן בתהליכי התרכבות ופירוק, גם בנפש יש כוחות שפועלים לחיבור וצמיחה, ויש כוחות שפועלים לפירוק, ריקבון וחזרה למצב הבסיסי ביותר. על הרקע הזה הוא קשר בין הכוח המפרק הזה לבין מנגנונים של הרס עצמי ושל תוקפנות (שזה הרס של האחר).

מלאני קליין, שהיא אולי ההוגה החשובה ביותר אחרי פרויד, התייחסה לתוקפנות ככוח מולד – התינוק בא לעולם עם מכוונות להתחבר ולהתפתח מצד אחד, ולהרוס מצד שני. בצורתה הגולמית, התוקפנות הזאת מתוארת כדחף להרוס כל מה שעומד בדרכו, כולל את עצמו. כשהוא פוגש אהבה וחמלה, התוקפנות הזאת מתמתנת ומתעדנת, אבל אם אין לו מספיק אהבה וחמלה, היא נשארת גולמית גם בבגרות, ומובילה למעשים מאוד קשים של פגיעה באחרים.

היינץ קוהוט שעבד בארה”ב בשנות ה-70 הביא גישה שונה – הוא טען שבאדם אין יצר תוקפני מולד, אלא שהתוקפנות והרוע מופיעים ומתפתחים בתגובה לתסכול. האדם, מבחינתו, נולד עם כוח פנימי ששואף להתפתח לספק את הצרכים הרגשיים שלו. כאשר התהליך הזה נתקל במכשולים – והוא תמיד נתקל במכשולים, כי אף לא אחד לא מקבל תמיד את מה שהוא רוצה, אז יכולה להופיע התנהגות תוקפנית.

זאת אומרת שאם אצל קליין הרוע הוא מולד, והאדם צריך ללמוד איך למתן ולעדן אותו לאורך החיים, אצל קוהוט הרוע הוא תוצר של שיבוש, של הפרעה למהלך הטבעי של ההתפתחות, ואם נמצא את מקור השיבוש, נוכל למוסס את הרוע.

עם המחשבות והמידע המרתק הזה סיימנו את מפגש הקריאה השבועי שלנו.

להצטרפות לקבוצת קריאה מהבית חיבוק>

לשליחת הודעת וואטסאפ למנחת קבוצת הקריאה>